בית אלנבי נבנה בסגנון אדריכלי גרמני טמפלרי שאפיין את תחילת המאה ה-19. בנייתו נעשתה מאבני כורכר מקומיות בשיטה יחודית שנחשפה בזמן השיפוץ. ניתן לראות בבית קירות שהושארו חשופים בכדי להציג את חומרי הבנייה.

הקומות העליונות נבנו ע"י הבריטים עם תחילת מלחמת העולם ה-1 (1917), מאבני סילקט אדומות, אך תוך שמירה עיצובית של הבניין.

במהלך עבודת השימור והשיחזור בבית אלנבי, בליווי המועצה לשימור אתרים, שומרו לחלוטין כל הרצפות, החלונות, הפרזולים, התריסים והדלתות. כחלק מהחשיפה של הקירות המיבנה נתגלו בו ציורי קיר מיוחדים שצוירו בתחילת המאה הקודמת על ידי אותו צייר שצייר בבתי שרונה בתל אביב, ציורים שנתגלו בשרונה נמצאים גם בית אלנבי. בהמשך נחשפו גם ציורי תיקרה שחלקם שוחזרו וחלקם עדיין לא.

במרתף שמשמש כיום לאחסון יין, ניתן לחוות את סגנון הבניה היפהפה מ-1850, סגנונם של הבדואים שבנו אותו, וכן מערכת מחילות שאיפיינה את מרתפי הטמפלרים.

הריהוט העתיק שנמצא בבית אלנבי גורם למבקרים להרגשת אותנתיות אמיתית כאילו והם נכנסים לבית אלנבי בתחילת המאה הקודמת.